הקהילה היהודית הנוכחית של ליסבון, מקורה בקבוצות של יהודים ספרדים שהתיישבו בפורטוגל בתחילת המאה ה 19 הם היו בעיקר סוחרים מגיברלטר ומרוקו (טנג’יר, טטוואן ומוגדור), וחלק מהשמות עדיין הביעו קשר לאדמותיהם ממוצאם האיברי, לפני תקופת הגירוש. זה המקרה של CONQUI (של קואנקה, מחוז קואנקה) או CARDOSO (של Cardoso, מחוז Viseu).
הם היו אנשים בעלי רמה תרבותית מעל הממוצע, מסוגלים לקרוא ולכתוב ולדבר, בנוסף לעברית הליטורגית, ערבית או אנגלית והקיטיה, דיאלקט יהודי-היספני-מרוקאי. היו להם קשרים בינלאומיים רבים, לא רק בגלל פעילות מסחרית, אלא גם קשרים משפחתיים ברחבי העולם. גורמים אלה מסבירים את הפריחה הכלכלית והתרבותית המהירה לא רק של יהודי ליסבון, אלא גם את הקבוצות שהתיישבו במחצית הראשונה של המאה ה -19 ,באיים האזוריים ופארו.
במקביל לאינטגרציה המהירה והמוצלחת שלהם בחיים הפורטוגליים, התארגנו קבוצות היהודים הראשונות להתארגן ככזה, ויצרו חדרי תפילה וקנו קרקעות לקבור את המתים על פי הטקס היהודי. הקבר הראשון הוא של יוסף אמזלק, שמת ב -26 בפברואר 1804 ונקבר על אדמה השייכת לבית הקברות האנגלי של הכוכב, ללא ספק בגלל אזרחותם האנגלית של יהודי ליסבון הראשונים, שמקורם, כפי שראינו, גיברלטר.
באותו זמן עדיין נחשבו היהודים למושבה זרה, והקהילה עדיין לא היתה קיימת. האמנה החוקתית של 1826 הכירה רק בקתוליות כדת היחידה שמותר לאזרחי פורטוגל, בהתייחסו לכתות אחרות לזרים. לכן, דיברו אז על “מושבה” ישראלית, כפי שנדונה כמושבה אנגלית או גרמנית ולא כמושבה יהודית.
מכיוון שלא הצליחו להשיג את הלגיטימציה של הקהילה, יצרו יהודי ליסבון, במיוחד במחצית השנייה של המאה ה 19 , צדקה בצורה של עמותות אוטונומיות, שחוקיהם הוגשו לאישור הממשלה האזרחית או בצורה של קרנות פרטיות, בדרך כלל מנוהלות על ידי נשים. מוסדות אלה מילאו תפקיד מכריע באיחוד ובארגון של היהדות הפורטוגזית. נביא רק שלושה:
SOMEJ-NOPHLIM (אמפארו דוס פוברס): נוצר בשנת 1865 על ידי Simao Anahory, במטרה לעזור לעניים. מאוחר יותר, בשנת 1916, תפתח אגודה זו את בית החולים הישראלי, שתפקיד כה חשוב בא לידי ביטוי בתמיכה בפליטים ישראלים במלחמת העולם השנייה.
גמילות חסדים: נוסד בשנת 1892 על ידי משה אנאהורי כדי לשרת את העזרה הרוחנית ולטפל בקבורה היהודית.
מטבח כלכלי: שנוסד בשנת 1899, וכמו בית החולים הישראלי, מילא תפקיד מרכזי במלחמה השנייה.
צעד מכריע נוסף לקראת החוקה של הקהילה היהודית הנוכחית בליסבון ניתן ב -1894 עם עצרת הכללית של יהודי ליסבון על מנת לאחד את שירותיו של שחיטה (שחיטה פולחנית ואספקה של בשר כשר). בדחיפת יצחק לוי וסימאו אנאהורי התחיל תהליך שהגיע לשיאו ב -1897 בוועדה לבניית בית כנסת אחד ובחירת הוועד הראשון של קהילת ליסבון הישראלית, שנשיא הכבוד היה אברהם Bensaúde ואת נשיא ומנכ”ל, Simao Anahory.
Font: https://www.dn.pt/artes/interior/do-rossio-a-alfama-pelos-caminhos-da-lisboa-judaica-5095257.html
